בין רפואת מניעה, רפואת המחר ורפואה שחורה 

בפאנל שעסק ב'רפואת המחר' שהתקיים ב'ועידת הנשיא', כפי שהופיע בכתבתה של רוני לינדר-גנץ ב'דמרקר' ב 18.5.08, אמר פרופ' יוסף ירדן, דיקן הפקולטה לביולוגיה במכון וייצמן: "הקפיטליזם השתלט על שוק הבריאות, לא משקיעים במניעה, שלא מובילה להצלחה כלכלית ולא גורמת לאנשים לקנות תרופות... השוק לא מעוניין במניעה". פרופ' ירדן צודק בניתוח אי השרות הרפואי. אכן קיים תמריץ ('קפיטליסטי') מובהק לייצור תרופות לאנשים חולים וחוסר תכלית כלכלית, מבחינת פירמות עסקיות, לייצור מצב בו בריאים כלל לא יחלו. אולם, 'השוק', להגדרת בעל שם עולמי זה, הוא בחברות התרופות, בעוד ש'שוק' הינו של צרכנים, במקרה שלפנינו האוכלוסייה הבריאה:
בספרי 'מחזור החיים השני החינוך החדש למחזורי חיים וקריירה', תזה מרכזית לפיה חלק מאיתנו כבר יחווה 'מגה חיים' במונחי הזמן המקובלים כיום. כן אני צופה ש'רפואת המניעה' תהווה נדבך חשוב ברפואת העתיד. במדויק אני צופה שינויים בעולם הרפואה ובחלוקה המסורתית לרפואת ילדים, משפחה וגריאטריה, כך שתהיה פריחה של 'רפואת המניעה' ו'רפואת התחזוקה' שילוו את בני החמישים ויותר ולא רופא המשפחה.
כדי שמצב כזה יתרחש, למרות המצב המתואר על ידי פרופ' ירדן, צריכים להתרחש אחד או שני השינויים הבאים:
1. ביקוש שיחצה סף קריטי, מבין המתבגרים החדשים. כלומר, אנשים בריאים רבים שיבקשו למקסם את תוחלת חייהם, דווקא אצל 'רופא מניעה' קונבנציונאלי, שיתמחה בכל ההיבטים של 'רפואת המניעה'.
2. לחילופין, יזמות פרטית, שתעורר את הביקושים ובעצם תיצור את השוק . נדגיש כי כבר כיום ישנו ביקוש גובר של מבוגרים בריאים לבדיקות תקופתיות, למיפוי גנטי, לרופאי ספורט, למומחי תזונה, למומחי בריאות נפש, לרפואה משלימה, לרפואת המזרח ולכל הספקטרום של ה'אנטי אייג'ינג - מרופאים ועד לשרלטנים.
ראוי לציטוט, מאותו הפאנל, גם פרופ' הווארד ויינר מאוניברסיטת הרווארד: "כבר כיום 60 עד 80 אחוז מהסכום המושקע בבריאותו של אדם מושקע ב- 10 השנים האחרונות של חייו. ההשקעה במניעה היתה משנה את המצב". מהציטוט ניתן ללמוד כי בעתיד שכבת הגיל הסיעודי-סופני תקטן, באופן יחסי.
מצב זה סותר את האקסיומות של העתידנים המניחים שכתוצאה מתוחלת החיים או 'הבריחה האקטוארית' (דה גריי) נקבל בעתיד "גידול עצום בעגלות זקנים לעומת עגלות ילדים". אין זה נכון! שכבת 'הגיל השלישי' תישאר זהה פרופורציונאלית לחלקה היחסי באוכלוסיה. השינוי יהיה בשכבת 'הגיל השני', ולאורך עשרות שנים. מדובר בשכבת גילאים שתהווה מחצית מאוכלוסיית העולם המערבי, שיהיו לה מאפיינים משל עצמה, ואחד מהם שמדובר אנשים פעילים פיזית ומטאלית ולא סיעודיים.
ואשר ל'רפואה השחורה', כחלק מ'רפואת העתיד'. כאשר הפיתוח מתבסס על 'הצע וביקוש' יתכן בהחלט ש'תרופה נגד הזדקנות' ומציאת 'הגן הגורם לאריכות חיים' ('שומר סף', או מונע 'אפופטוזיס') לא נקבל במסגרת מחקר הנובע מכסף ציבורי, כמו מחקרין של פרופ' ניר ברזילי בארה"ב. כאשר תרופה כזו, שמשמעותה התערבות גנטית תצוץ בידי ענק תרופות, ישנו סיכוי סביר לפיו תוחלת החיים תהיה תלוייה בצורה ישירה ובלעדית בעומק כיסו של הפציינט המבוגר.